הפד הפחית את הריבית אמש בכ 0.25% אל רמה של 4.00-4.25% תוך שהוא מעדכן ציפיות לעוד שתי הפחתות השנה וכנראה עוד 2-3 הפחתות במהלך שנת 2026 .
את מסיבת העיתונאים שלאחר מכן ניתן לסכם כהצלחה של פאואל לדבר ברצף 50 דקות כמעט בלי לומר מילה. תכונה שנגידים בפד מפתחים עם השנים.
ובכל זאת, פאואל יכול להיות מרוצה. הוא חמק באלגטיות אפרורית משאלות פוליטיות והצליח להעביר את המסר העיקרי שלו מבלי לטלטל את השווקים – לא למאניה ולא לדיפרסיה. השווקים פתחו בעליות קלות, המשיכו בירידות וסגרו על האפס. פאואל עשה את שלו.
BALANCE הוא המסר
פאואל ניסה לשקף שוב ושוב את המעבר למצב מאוזן – ממלחמה באינפלציה בלבד,קרי שמירה על "יציבות מחירים" אל תשומת לב הולכת וגוברת לשוק העבודה הנחלש, קרי, החלק השני של מנדט הפד – שמירה על תעסוקה מלאה. פאואל השתמש מספר פעמים בביטויים כמו שמירה על BALANCE והגעה ל Neutral Stance – הגעה לשיווי משקל נייטרלי בריבית, כזה שיאזן בין סיכוני אינפלציה שעדיין קיימים אך יציבים ומתכנסים כרגע בטווח הארוך לרמה של 2% – ומצריכים ריבית גבוה מהרמה "הנייטרלית", לבין שוק עבודה שמראה סימני חולשה שהולכים וניכרים ומחייב את תשומת הלב של הפד, או במילים פשוטות להוריד ריבית.
אלו שני כוחות סותרים, וכפי שפאואל בעצמו ציין – זהו מצב מאד מורכב להיות בו מבחינת הפד.
השוק,אגב, לא אהב את האמירה הזו והתחיל לרדת , עד שפאואל הסביר ביתר אריכות את סוגיית האיזון בין סיכוני האינפלציה לחשש מהדרדרות בשוק התעסוקה בהמשך מסיבת העיתונאים.
סטיבן מירן – או "הטראמפ שבחדר"
הלחץ של טראמפ על פאואל להפחית ריבית מגיע מכל מקום אפשרי. נאצות בטוויטר הפכו כבר לדבר שבשגרה. זה עבר לנסיון חסר תוחלת לפטר את פאואל ומשזה לא הסתייע הגיע נסיון מגושם לייחס לפאואל אשמה בחריגות תקציב בקנה מידה עצום במסגרת חידוש המבנה של הפדרל ריזרב. לאחרונה פיטר טראמפ (בטוויטר) את חברת הפד ליסה קוק בהאשמה טכנית כלשהיא בגין הצהרה שמסרה לפני שנים. בינתיים נדחו הפיטורים על ידי בית המשפט לערעורים עד לבחינה מעמיקה יותר.
הנסיון האחרון והמוצלח מבחינת טראמפ הוא מינוי "נציג מטעמו" לוועדה המוניטרית הפתוחה של הפד לאחר דיון מרתוני על מינויו בקונגרס ובסנאט. סטיבן מירן, יועץ כלכלי של טראמפ בבית הלבן, אושר כחבר בוועדה המוניטרית הפתוחה בדיוק בזמן כדי להשתתף בישיבה המכרעת של אמש ולהצביע בהחלטה על הודעת הריבית, תוך שהוא מודיע שהוא נשאר גם בתפקיד שלו כיועץ בבית הלבן.
ואף שמדובר בחבר וועדה אחד מתוך 12 חברי הוועדה המוניטרית, הרי שסטיבן מירן הצליח להבליט את נוכחותו די בקלות. פעם אחת על ידי הסתייגות מההחלטה להפחית ריבית ב 0.25% בלבד ובקשה להפחית ב 0.5%. כך הבטיח מירן ששמו יופיע ברשימה קצרה מאד בסוף ההודעה עם השם שלו בלבד – שמבהירה שהוא התנגד להחלטת הריבית. והנה עכשיו הבוס יודע שהוא דוחף להפחתת ריבית אגרסיבית יותר. ופעם שניה באמצעות "הטרלה", פשוטה כמשמעה, שהתחבאה בהערכות חברי הפד לריבית בהמשך הדרך , מה שמכונה בשוק – תרשים ה "Dot Plot"

אז לא מסובך לנחש שהנקודה בצהוב, בתחתית ההערכות לריבית לשנה זו, ברמה של 2.75% ! נכתבה על ידי נציגו החדש של טראמפ בוועדה המוניטרית. הפחתת ריבית של כמעט 2% באופן מיידי שמורה לארועי קיצון רעים במיוחד – מגיפה עולמית, המשבר הפיננסי הגדול של 2007 ועוד שאר צרות קשות. הדבר האחרון שטראמפ וסטיבן מירן היו רוצים לראות זה הפחתת ריבית מיידית של 2% שתזרע פאניקה של ממש בשווקים, תעודד נטילת סיכונים פרועה ותלבה את האינפלציה. בקיצור – הטרלה.
עצמאות הבנק המרכזי מאותגרת – אך הקונצנזוס נשמר
בשעה שטראמפ פועל כמו…. טראמפ , אין אדם נכון יותר לעמוד בראשות הפד מאשר ג'רום פאואל. משרת הציבור המושלם – תמיד משרת את הממלכה ואף פעם לא את המלך. דבק באדיקות במנדט שניתן לפד על ידי הקונגרס ולא נותן לשום דבר חיצוני למעט הנתונים להסיט אותו ואת הוועדה שבראשותו מהדרך.
ואם לסיים בנקודה אופטימית, הרי שבתוך נסיונות הטרלול אני מוצא גם נקודות אור ב DOT PLOT . ניתן לראות שגם סטיבן מירן וגם שאר חברי הפד תמימי דעים שבשנים הבאות הריבית צריכה להיות לפחות מעל 2.5%. העובדה הזו טומנת בחובה קונצנזוס שאין לחזור לריבית אפס בשום מצב בעתיד וזאת כדי למנוע משברים פיננסיים ונטילת סיכונים חסרת רסן. נראה שעל הדבר הזה כל חברי הפד, כולל הנציג של טראמפ, מסכימים.
הזווית הישראלית
הפחתת הריבית המדודה בארה"ב לא תשפיע על הריבית כאן. לנגיד שלנו , פרופ' אמיר ירון, יש יותר מדי סיכונים על השולחן ואי וודאות ברמות היסטריות, בוודאי כעת נוכח סנקציות מבחוץ ואווירה עכורה מאד כלפי עשיית עסקים עם ישראל. מדינת ישראל היא משק פתוח שנשען על יצוא שירותים. המצב הנוכחי לא תורם לוודאות וליציבות הכלכלית בישראל בטווח הקצר, לשון המעטה.
הנגיד בוודאי ירצה לראות איך המצב הגיאופוליטי ואיומי הסנקציות מתפתחים ועד כמה הם ישפיעו על הכלכלה לפני שירוץ להפחית ריבית.