על הפער הגדול בין מדיניות בנק ישראל לפד האמריקאי

הצופה מן השורה העוקב אחר העלאות הריבית בארה"ב ובישראל, יכול להרגיש שמדובר במדיניות די דומה. שני הנגידים מדברים בשפה "נצית" – בעד העלאות ריבית והידוק מוניטרי ומדבררים מלחמה "נחושה" נגד האינפלציה. מסיבת העיתונאים האחרונה של נגיד בנק ישראל מתחילה להשמיע מנגינה שונה.

לאחר העלאת הריבית האחרונה בישראל ב 0.75% , דיבר נגיד בנק ישראל במסיבת העיתונאים על "נחישות" במלחמה באינפלציה וניסה לייצר נרטיב של Front loading – כאילו שבנק ישראל מעלה כעת את הריבית באגרסיביות, כמו בארה"ב , כדי שתהליכים אינפלציוניים עתידיים ידוכאו ויימנע הצורך להעלות ריבית בצורה משמעותית יותר בעתיד נוכח השתוללות אינפלציונית.

העלאות הריבית התכופות והשיח "הנחוש" נשמעים דומים להתנהלות הפד האמריקאי אך בכל זאת ניכר במסיבת העיתונאים האחרונה בישראל כי נפער כאן שוני – בנק ישראל מאותת כי הוא כבר רואה את הסוף של מחזור העלאות הריבית והנגיד כבר שרטט לשוק את תרחיש ה Pivot – הנקודה בה להערכתו הריבית תהיה מספיק גבוהה כדי להוריד את האינפלציה ו"בא לציון גואל". הריבית הזו נמצאת אי שם בסביבות 3.50% .

לוחמה פסיכולוגית לצד מלחמה באינפלציה

הפד, לעומת זאת, הבין שיותר משהוא נלחם באינפלציה הוא עוסק ב"חינוך מחדש" של המשקיעים בוול סטריט. משך 14 שנים הם התרגלו למה שמכונה "אופציית ה Put" של הפד , ובתרגום חופשי- כל פעם שהשווקים מתרסקים הפד יגיע לחלץ את המשקיעים – יוריד את ריבית לאפס או ירכוש אג"ח בשוק בכמות אינסופית – "הקלה כמותית" , וכך יזרים נזילות עצומה לשוק שתוביל לעוד סבב של עליות במניות.

אופציית ה Put של הפד הוכיחה את עצמה היטב מאז 2008 . כעת הפד מבין שכדי לנצח את האינפלציה הוא צריך קודם לעקר את ההתנהגות הפבלובית שמשקיעי וול סטריט סיגלו לעצמם ולשבור את הציפייה המותנית הזו שהפד יחלץ לעזרתם בגל הירידות הנוכחי.

מי שטרח להקשיב לנאומו הקצר והאסרטיבי של הנגיד ג'יי פאואל בג'קסון הול ואח"כ בהודעת הריבית האחרונה של הפד – צריך כבר להבין שהמסר התחלף : "וול סטריט – Out, מיין סטריט – “In.

הפד נחוש מאד לשנות את הנרטיב ולכן גם כל חבריו טורחים לרסק את ציפיות השוק ל"תרחיש ה Pivot " – לנקודה שבה הפד יפסיק להעלות ריבית . "מתי נפסיק להעלות ריבית ? כשנראה שהאינפלציה מדוכאת אל מתחת לרף 2% ונוודא שהיא נשארת שם. לא דקה אחת לפני כן". זו פחות או יותר התשובה שסיגלו לעצמם כל חברי הפד האמריקאי.

חשוב לציין שבדרך לריסוק האינפלציה באמצעות העלאות ריבית תכופות , עלולים להתרסק עוד הרבה דברים אחרים – ראו את שוק "הפנסיה התקציבית" הבריטי שנכנס לסחרור וחולץ על ידי הבנק המרכזי האנגלי (BOE) . אך אין לטעות , הפד האמריקאי מודע היטב לסיכונים הללו, רק שהוא מבין שללא שינוי תפיסתי בוול סטריט, שתחלחל ההכרה שהפד הוא כבר לא מגינם של הבנקים ושל המשקיעים הספוקלנטים, לא יגיע השינוי ההתנהגותי המיוחל – דבר שירחיק ויקשה על המלחמה באינפלציה.

נקודת הפער בין בנק ישראל לפד האמריקאי

בישראל אמנם אין שוק הון ספוקלטיבי ואגרסיבי כמו בארה"ב אך בישראל יש שוק קריטי שמצוי בכשל והנגיד מסרב להתייחס לחלקו של בנק ישראל בה – שוק הדיור.

כפי שהפד האמריקאי נלחם כעת בהתנהגות של וול סטריט שכבר עשור חיה תחת נרטיב שגוי שמחירי המניות "תמיד עולים", כך צריך בנק ישראל להלחם באמונה הישראלית שמחירי הנדל"ן "תמיד עולים".

אני בדעה שריבית גבוהה יותר תשנה ללא הכר את העדפות המשקיעים בישראל ותוביל להסטת כספי חסכון מהדירה בבאר שבע אל אגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות שיניבו תשואה נאה למשקיעים ויובילו להסטת משקיעים לחלופה נזילה וסחירה במקום להמשיך ולפמפם את שוק הנדל"ן.

למותר לציין שאני שותף מלא לעמדת בנק ישראל ששוק הדיור זקוק לטיפול שורש ממשלתי ולטיפול בראייה ארוכת טווח, אך ההתנערות של בנק ישראל מחלקו, אינה במקומה. הסתמכות על מחקר כזה או אחר שמראה כאילו לריבית/תשואות האג"ח ישנה השפעה שולית בלבד על שוק הדיור היא הסתכלות צרה ומצמצמת. לריבית יש השפעות רבות מנגזרת שניה ושלישית והשפעה עצומה על טעמי משקיעים שספק אם מחקר אקונומטרי כזה או אחר ייטיבו לתאר – בייחוד כיום, בנקודת יציאה מריבית אפס אל ריביות בטווח היסטורי נורמלי יותר. נושא המפתח כאן הוא התנהגותי- פסיכולוגי.

נרטיב ה Front loading

במהלך מסיבת העיתונאים טרח הנגיד וציין מספר פעמים את סוגיית ה Front Loading – שמשמעותה העלאת ריבית מצד הבנק המרכזי בנקודה שתהליכים אינפלציוניים רק מתחילים להתהוות, וזאת כדי להקדים תרופה למכה. זה המקום להזכיר שהתהליכים האינפלציוניים בישראל התהוו במהלך השנה שחלפה וכבר בנובמבר 2022 פרסמתי טור הקורא להתחיל להעלות את הריבית ולבצע Front Loading  אמיתי , מבעוד מועד, כשציפיות האינפלציה רק התחילו להתבדר אל מעבר ליעד. לבוא כעת, שנה אחרי, ולנסות לדברר כאילו בנק ישראל מקדים להגיב למהלך של העלייה בציפיות האינפלציה ובעקבות זאת מעלה כעת את הריבית נראה כמו הנדוס תודעה בדיעבד, ללא שום תכלית רלוונטית. כוחם של הנגיד ובנק ישראל בעצמאותם והעדר פוליטיזציה שלהם. אין צורך לייצר נרטיבים בדיעבד – רק להמשיך ולנסות לעשות את הדבר הכי נכון לטובת כולנו.