השנה המאתגרת של הקרנות הכספיות

אין ספק שהמהלך המנצח של שנת 2023 היה הצמיחה הפנומנלית של הקרנות הכספיות.  קרן כספית – מוצר מנומנם ואפילו "משעמם" זכה לעדנה מוצדקת וגייס מעל 50 מיליארד ₪ .

הקרנות הכספיות – האפיק הסולידי ביותר בתעשיית הקרנות, התעוררו משנת חורף ארוכה עם תחילת מחזור עליות הריבית בישראל – ממצב של חוסר כדאיות כשהריבית היא  0.1% , הפכו הקרנות הכספיות למוצר הסולידי האטרקטיבי ביותר – בזכות העובדה שמח"מ הקרן כה קצר (עד 90 יום) הן הצליחו לגלם באופן כמעט מלא כל העלאת ריבית, לפעמים עוד לפני שהיא מתרחשת , וכך הפכו למוצר שנותן ברמת בטחון גבוהה ביותר, תשואה שדומה ואף עולה לעתים על הריבית חסרת הסיכון. המכשיר היעיל ביותר כתחליף פקדונות, בייחוד בתקופה של ריבית עולה.

האפקטיביות של הקרן הכספית לא נעלמה מעיני הציבור, ובפרט מעיניהם של יועצי ההשקעות, אשר השכילו להסיט כספי פקדונות אל הקרנות הכספיות ולאפשר למשקיעים הסולידיים להנות מעליות הריבית ולקבל תשואה זוחלת שדומה לריבית בנק ישראל.

אפשר לסמן וי גדול לעובדה שחל כאן לנגד עינינו מהלך מוצלח של "חינוך שוק" לשימוש במכשיר סופר אפקטיבי כתחליף לפקדון.

מחזור עליות הריבית הסתיים – מתחילים לרדת

חרף המלחמה ושלל סיבות אחרות לעליות מחירים, נראה כי בנק ישראל מצליח להשתלט על האינפלציה ורמות המחירים מתכנסות לסביבת אמצע היעד , 3%-1% כשבחודש האחרון האינפלציה ב 12 חודשים כבר התכנסה ל 2.6%. בנק ישראל כבר הפחית את הריבית פעם אחת, סמלית, בתחילת השנה, והשוק מצפה לירידה בריבית של 0.75%-1.25% ב 12 החודשים הקרובים.

וכמו שבסביבה של ריבית עולה הקרן הכספית היתה הראשונה להנות ולבצע התאמה, כך גם כעת – רק בכיוון ההפוך. הצפי לירידה בריבית מגולם בתשואת הקרנות הכספיות כמעט באופן מיידי.

זה לא שהקרנות הכספיות מפסיקות להיות מוצר טוב – ממש לא. הן ימשיכו להיות החלופה האולטימטיבית לדעתי לפקדון קצר, גם אם בריבית יותר נמוכה – בהתאם לסביבת הריבית בשוק.

זה הרקע שהשתנה

אחרי תקופת עליות ריבית שבהן מרבית אגרות החוב הסחירות ספגו הפסדי הון, הרי שכעת בסביבת ריבית גבוהה יחסית של 4.25% עם צפי להפחתות ריבית בשנה הקרובה – שוק האג"ח נהנה מרוח גבית ופוטנציאל משמעותי לרווחי הון. המצב החדש משנה לחלוטין את הרקע בו פועלות הקרנות הכספיות. שוק האג"ח, אפילו בחלקים היותר סולידיים שלו מציב תחרות משמעותית לתשואה הגלומה בקרנות הכספיות ונהנה מהציפיות להפחתת ריבית בעוד שהקרנות הכספיות נפגעות מהצפי להורדת הריבית.

חשוב להתעכב לרגע על הענין הזה – קרן כספית היא הראשונה לעדכן שינויי ריבית בזכות המח"מ הקצר – כמו פקדון בריבית משתנה ואפילו מהר יותר ממנו, כי בניגוד לפקדון המתעדכן רק כשהשינוי בריבית מוכרז בפועל, הרי שבקרן הכספית השינויים מתרחשים כבר כשהשוק מגלם ציפיות לשינוי.

התכונה הזו נהדרת כשהריבית בעליה אך פוגעת באופן מיידי ומוקדם כשיש ציפיות לירידת ריבית , כמו עכשיו.  מאידך – שוק אגרות החוב נהנה מאד מהציפיות להפחתת ריבית בזכות אפקט המח"מ .

בהכללה – ככל שאגרת החוב היא לשנים ארוכות יותר – כך רווחי ההון הצפויים בגין כל הפחתת ריבית גבוהים יותר.

תחשבו לדוגמא שאתם מחזיקים בשני מכשירי השקעה בתיק :

1. 1. קרן כספית – תשואה פנימית של 4% , מחמ 90 יום
2. 2. אג"ח ממשלתי שקלי 0330 – תשואה ברוטו 4% ומח"מ 6 שנים.

כעת נניח שנגיד בנק ישראל קם בבוקר ומודיע בהפתעה על הפחתת ריבית גבוהה מהצפוי של 1% .

מה שיקרה הוא שהקרן הכספית תאבד מהתשואה הפנימית שלה כמעט באופן מידי 1% בגלל המחמ המאד קצר שלה ותזכה באותו יום לרווח הון שולי שאני מעריך אותו ב 0.25%.

מאידך – האג"ח הממשלתי ל 6 שנים יהנה באותו היום מרווח הון אדיר של כ 6%~  בחישוב גס – המח"מ מוכפל בשיעור ירידת הריבית וייסחר לאחר מכן בתשואה ברוטו של 3% .

אם שום דבר לא ישתנה – מחזיקי הקרן הכספית ייהנו באותה שנה מרווח של 3.25% ואילו מחזיקי האג"ח הממשלתי יהנו מרווח גבוה וחריג של 9% !

הדוגמא שלעיל הקצינה בכוונה את רמת הפחתת הריבית, אך הכיוון ברור – כל עוד יש צפי לירידת ריבית שוק האג"ח נהנה מהפוטנציאל, מהאפשרות שהריבית תרד, מה שמייצר פער מהותי בין פוטנציאל התשואה בקרן הכספית לבין השקעה בכל תיק אג"ח קונצרני ו/או ממשלתי במחמ בינוני+

האם לעבור מקרנות כספיות לשוק האג"ח ?

לא וכן.

לא– אם מדובר בלקוח אולטרא סולידי שהעביר את הכסף מפקדון קצר לטובת קרן כספית וזקוק לכסף בטווח הנראה לעין.

כן –  אם מדובר בלקוח שמנהל תיק השקעות סולידי לטווח של מעל שנה והעדיף לעבור את התקופה הסוערת של העלאות הריבית בקרן הכספית. עבור משקיעים סולידיים שמנהלים תיק השקעות ברמת סיכון נמוכה בינונית ומעלה  – נראה שהזמן להסיט חלק מהכספים ששכבו בקרנות הכספיות הגיע זה מכבר.